נטוביץ נ' גן החלומות בזיכרון יעקוב בע"מ

פסק דין

1.בתאריך 4.9.11 נחתם בין הצדדים לתביעה זו הסכם התקשרות (להלן: "ההסכם"), במסגרתו רשמה התובעת את בתה הפעוטה תהילה, לפעוטון, במסגרת גן שבבעלות הנתבעת ואשר באותה עת נוהל על ידי הגב' איריס תורג'מן.

2.על פי ההסכם אמורה היתה הפעוטה לשהות בגן בימים א', ב', ג' ו- ה' בשבוע, בין השעות

07:00 – 13:00 והתמורה עמדה על 1,200 ₪ לחודש, לא כולל חוגים.

בהקשר זה חשוב לציין כי למעשה מדובר בחריגה מטופס ההסכם הסטנדרטי ממנו עולה כי שעות הפעילות הרגילות בגן הן 07:00-17:00 ויש בו סעיף הקובע כי "הורה אשר נאלץ להשאיר את ילדו או בתו בגן מעבר לשעה 17:00, יחויב בתשלום של 25 ₪ וכן מלווה בחתימה על טופס איחורים".

3.סעיף נוסף שהוא רלבנטי לתביעה זו ומופיע בהסכם, קובע כי: "במקרים נדירים וחריגים ועל פי שיקול דעת מנומק, שומרת מנהלת הגן לעצמה את האופציה לסיום ההתקשרות עם המשפחה..." וכי במקרה כזה תהא המשפחה פטורה מתשלום קנס בגין הפרת הסכם.

4.התובעת, אשר בפתח הדיון הראשון שהתקיים בפני בעניינה הודיעה כי היא מוותרת על רכיב הפיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה בהתפתחות הפעוטה כתוצאה ממעשי הנתבעת (לאחר שהסברתי לה כי אין אפשרות לתבוע רכיבים מסוג זה בבית המשפט לתביעות קטנות), טוענת כי בשעתו כשנחתם ההסכם, סוכם עם גננת הגן שהפעוטה תשהה בו עד השעה 13:00 בצהריים, "עם גמישות של עד 15 דקות – בקשתי בע"פ".

ואולם, כך לגרסתה, נתגלתה הגננת כ"דייקנית בצורה אובססיבית... שתלטנית..." אשר נזפה בה בכל פעם מחדש, על איחורים של 2-5 דקות ואף צעקה עליה ואיימה להוציא את בתה מהגן.

5.לטענת התובעת, שהיא רואת חשבון, לנוכח העובדה שמשרדה נמצא באור עקיבא, ובשל "מצב התנועה הבלתי צפוי באופן קבוע", היא נאלצה לאחר באיסוף בתה מהגן, כפעמיים בחודש, ב- 5 דקות לכל המאוחר.

6.למרות זאת, כך לטענתה, בצהרי יום 19.3.12, בהגיעה אל הגן, הודיעה לה המטפלת הקבועה של בתה כי היא תחויב בתשלום קנסות איחור ולאחר ש"לקחה את בתה ועזבה את הגן", קבלה ממנהלת הגן, הגב' תורג'מן, הודעת טקסט בה נכתב: "אני מיידעת אותך שמהיום, יום שני ה- 19.3.12, אני מפסיקה את הסכם ההתקשרות בין "גן החלומות" לבין משפחת נטוביץ'".

התובעת, הטוענת לחוסר אחריות וחוסר התחשבות מצד מנהלת הגן, תובעת פיצוי בסך 5,200 ₪ הכוללים החזר יחסי של התשלום עבור חודש מרץ 2012, בסך 396 ₪, מחצית מתשלום ששולם על ידה מראש עבור חוגים, בסך 375 ₪ ו- 4,400 ₪ ששולמו לפקידה העובדת במשרדה עבור שעות עבודה נוספות בהן נדרשה האחרונה לעבוד לנוכח היאלצות התובעת להישאר עם בתה בבית עד סוף שנת פעילות הגנים, שכן פניותיה לגנים רבים אחרים בנסיון לשלב את הבת בהם באמצע השנה, נענו בשלילה (טענה שבהמשך, לא נתמכה בראיה כלשהי).

7.לטענת הגב' תורג'מן, למן תחילת שהותה של הפעוטה בגן, נהגה התובעת לאחר בשעת איסופה ממנו – דבר שהפריע לשאר ילדי הגן הישנים בשעה זו, ובשלב מסוים אף התקיימה פגישה בנושא זה בין הגב' תורג'מן לתובעת ובעלה, בביתם.

בפגישה זו הציעה הגב תורג'מן כי התובעת תחתום על "הסכם המשך התקשרות" עם הגן (נ/1), בו תתחייב, בין השאר, לאסוף את בתה עד השעה 13:00 ואם לא תעשה כן תשלם סכום של 20 ₪ בגין כל 10 דקות איחור, ואולם התובעת ובעלה אשר התנצלו בפניה על אופן התנהלותם עד אז, אמרו כי אין צורך בכך ואכן במשך תקופה מסוימת לאחר מכן, הקפידה התובעת יותר ואספה את בתה מהגן בזמן.

אלא שבחלוף זמן לא רב, ומשחזרה התובעת ואיחרה, סרבה לחתום על "טופס איחורים" לא הסכימה לקחת את בתה מן הגן כשהסתבר כי היא סובלת מדלקת עיניים חריפה ואף הציעה לגב' תורג'מן ש"אם בתה מסכנת את כל הילדים, אז שתשב איתה בפיצה, עד שהיא תסיים להכין את המע"מ", חשה הגב' תורג'מן כי התובעת נוהגת כלפיה בחוסר כבוד.

8.לגרסת הגב' תורג'מן, אשר נתמכה בהמשך גם בעדות מטפלת בתה של התובעת, הגב' שגית גלינסקי, ביום בו היא החליטה להודיע לתובעת על הפסקת ההתקשרות עמה, היה זה לאחר שהיא התבטאה באופן בוטה ומעליב בתגובה לבקשה כי תחתום על טופס האיחורים ואמרה עליה לשגית: "תעזבי, תעזבי אותי ממנה". הגב' תורג'מן הטוענת כי כל נסיונותיה להגיע עם התובעת להבנות לא צלחו, החליטה בשלב זה, בכאב, להעדיף את טובת שאר הילדים בגן על פני טובת הפעוטה, בשל התנהגות אמה.

9.טענת התובעת לפיה הוסכם בין הצדדים שהיא תגיע לאסוף את בתה בכל אחד מימי שהותה בגן בשעה 13:15 , כשהיא מסתמכת על מסמך בו היא עצמה כתבה לגב' תורג'מן ולמטפלות: "הואיל ויש קשיי שינה בלילה, מאחר ונרדמת ב- 14:30, אבקש להרדים את תהילה בשעה 11:50 ועד 13:15", נדחתה הן על ידי הגב' תורג'מן והן על ידי הגב' גלינסקי, אשר הסבירו כי מדובר במסמך חד צדדי של התובעת, העומד בניגוד להסכם וכי הן לא הסכימו לכך בשום שלב. השתיים גם הוסיפו והבהירו כי איחורי התובעת היו איחורים של כ- 20 דקות ולא של 2-5 דקות כטענתה וכי היא נהגה להכנס לגן בסערה ובצעקות, באופן שהפריע לשאר הילדים.

10.התובעת, העידה מטעמה את הגב' תמרה שקלרוב, פקידה שעבדה במשרדה בתקופה הרלבנטית. הגב 'שקלרוב אישרה את הטענה לפיה לבקשת התובעת ובעקבות הוצאת בתה מהגן בסוף חודש מרץ 2012, היא החלה לעבוד במשרה מלאה ולא בחצי משרה כבעבר. יחד עם זה, בתשובה לשאלות שנשאלה, הבהירה עדה זו כי לא היו לה שעות עבודה קבועות , אלא היא עבדה לפי הצורך. ואכן מתלושי השכר של הגב' שקלרוב, לחודשים 2-4/12 עולה ששכרה בחודשים 3-4/12 היה גבוה יותר מאשר בחודש 2/12.

יחד עם זה, לשאלותי בדבר גובה שכרה של הגב' שקלרוב בחודשים 11-12/11 השיבה התובעת: "הפקידה שלי לא התחייבה לעבוד איתי משרה מלאה. המשרד גם היה סגור בגלל שלא הייתי".

11.לאחר ששמעתי את עדויות התובעת והעדה מטעמה מחד ואת עדות הגב' תורג'מן והעדה מטעמה מאידך, ועיינתי בכל המסמכים הרלבנטיים, מסקנתי היא שהתובעת לא הוכיחה טענותיה בדבר הפרת הסכם המזכה אותה בפיצויים להם היא עותרת.

התרשמותי היא כי דווקא התובעת היא זו שהפרה את תנאי ההתקשרות, בכך שעשתה דין לעצמה ובקשה להעמיד את צוות הגן בפני העובדה שהיא מאחרת בשעת איסוף בתה מן הגן.